Azərbaycan
אזרבייג'ןContext of אזרבייג'ן
רפובליקת אָזֶרְבַּיְיגָ'ן (באזרית: Azərbaycan Respublikası) היא מדינה באירואסיה, בעבר הקווקז הסמוכה לים הכספי. היא גובלת ברוסיה בצפון, בגאורגיה ובארמניה במערב, ובאיראן בדרום.
הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן היא מובלעת המצויה אף היא בשליטת אזרבייג'ן, ולה גבול עם ארמניה מצפון וממזרח, עם איראן מדרום וממערב, ורצועה קצרה של גבול עם טורקיה מצפון-מערב. לאזרבייג'ן ישנן שלוש מובלעות נוספות (קארקי, בארחודארלי ויוחארי אסקיפארה) בתוך שטח ארמניה ואף מכילה בתוכה את מובלעת ארטסוואשן הארמנית.
לרפובליקה האזרים יש מורשת תרבותית עתיקה. היא שוכנת בחבל ארץ הנחשב למקור של ציוויליזציות עתיקות. היא נחשבת כבעלת אחת החברות האסלאמיות המתפתחות והכי פחות אדוקות, ולאחת המדינות עם הסובלנות הגבוהה ביותר לבני דתות אחרות, כמובן כל זאת ביחס לכלל המדינות המוסלמיות בעולם. בעוד שהחוקה האזרית לא מגדירה דת רשמית במדינה, מרבית אזרחיה משתייכים לזרם האסלאם-השיעי. למרות זאת, הזהות המוסלמית של האזרים נוטה להיות מבוססת יותר על זיקה אתנית ותרבותית. עיר הבירה של אזרבייג'אן היא באקו.
אזרבייג'ן ה...הצג את ההמשך
רפובליקת אָזֶרְבַּיְיגָ'ן (באזרית: Azərbaycan Respublikası) היא מדינה באירואסיה, בעבר הקווקז הסמוכה לים הכספי. היא גובלת ברוסיה בצפון, בגאורגיה ובארמניה במערב, ובאיראן בדרום.
הרפובליקה האוטונומית של נחצ'יבאן היא מובלעת המצויה אף היא בשליטת אזרבייג'ן, ולה גבול עם ארמניה מצפון וממזרח, עם איראן מדרום וממערב, ורצועה קצרה של גבול עם טורקיה מצפון-מערב. לאזרבייג'ן ישנן שלוש מובלעות נוספות (קארקי, בארחודארלי ויוחארי אסקיפארה) בתוך שטח ארמניה ואף מכילה בתוכה את מובלעת ארטסוואשן הארמנית.
לרפובליקה האזרים יש מורשת תרבותית עתיקה. היא שוכנת בחבל ארץ הנחשב למקור של ציוויליזציות עתיקות. היא נחשבת כבעלת אחת החברות האסלאמיות המתפתחות והכי פחות אדוקות, ולאחת המדינות עם הסובלנות הגבוהה ביותר לבני דתות אחרות, כמובן כל זאת ביחס לכלל המדינות המוסלמיות בעולם. בעוד שהחוקה האזרית לא מגדירה דת רשמית במדינה, מרבית אזרחיה משתייכים לזרם האסלאם-השיעי. למרות זאת, הזהות המוסלמית של האזרים נוטה להיות מבוססת יותר על זיקה אתנית ותרבותית. עיר הבירה של אזרבייג'אן היא באקו.
אזרבייג'ן הייתה למדינה השנייה בעלת רוב מוסלמי (אחרי הרפובליקה העממית של קרים) הנחשבת כבעלת משטר דמוקרטי לא-אדוק (הרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן). היא נוסדה בשנת 1918, והצטרפה לברית המועצות בשנת 1920. בשנת 1991 עם התפרקות השלטון הסובייטי היא שבה והפכה לעצמאית. זמן קצר לאחר מכן, במהלך מלחמת נגורנו קרבאך, כבשה ממנה ארמניה את חבל נגורנו-קרבאך, את השטחים המקיפים אותו, וכן גם מספר מובלעות נוספות.
רובם המכריע של אוכלוסיית אזרבייג'ן הם מוסלמים, והיא אף מדינה חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
More about אזרבייג'ן
- Native name Azərbaycan
- Calling code +994
- Internet domain .az
- Mains voltage 220V/50Hz
- Democracy index 2.68
- Population 10180770
- Area 86600
- Driving side right
ערך מורחב – היסטוריה של אזרבייג'ןלשטחים הכלולים בשטחה של אזרבייג'ן המודרנית יש היסטוריה בת אלפי שנים של שלטונות מתחלפים, הלאום האזרי התגבש בעת החדשה המאוחרת. לפני חידוש העצמאות בשנת 1991 ידעה אזרבייג'ן רק תקופת עצמאות אחת קצרה בת פחות משנתיים (1918–1920)[1][2].
בעת העתיקהפרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.בעת העתיקה בחלק משטחה של אזרבייג'ן המודרנית הייתה ממלכת אלבניה הקוקזית ובחלקה הייתה שייכת לארמניה.
...הצג את ההמשךRead less ערך מורחב – היסטוריה של אזרבייג'ןלשטחים הכלולים בשטחה של אזרבייג'ן המודרנית יש היסטוריה בת אלפי שנים של שלטונות מתחלפים, הלאום האזרי התגבש בעת החדשה המאוחרת. לפני חידוש העצמאות בשנת 1991 ידעה אזרבייג'ן רק תקופת עצמאות אחת קצרה בת פחות משנתיים (1918–1920)[1][2].
בעת העתיקהפרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.בעת העתיקה בחלק משטחה של אזרבייג'ן המודרנית הייתה ממלכת אלבניה הקוקזית ובחלקה הייתה שייכת לארמניה.
מהמאה ה-11 עד המאה ה-20
קברי הסופים בשמאחי (Şamaxı), הבירה העתיקה של אזרבייג'ן, בציורו של ההולנדי קורנליס דה ברוין שביקר במקום ב-1703במאה ה-11 פלשו לאזור אזרבייג'ן של היום נוודים טורקמנים[1] והתגבשו ללאום האזרי. משנת 1050 התעוררה התרבות האזרית לחיים והגיעה להישגים גדולים בתחומי האדריכלות והאמנות[1]. במאות הבאות הייתה אזרבייג'ן בשליטת המעצמות השכנות (רוסיה, טורקיה ופרס)[1]. השם 'אזרבייג'ן' היה עד ימי הביניים המאוחרים מזוהה עם החלק של אזרבייג'ן של היום שהיה בשליטת פרס, ואילו שאר האזורים נודעו בשם "אלבניה"[3]. עד לפני דורות אחדים עדיין היה אזור אלבניה מכונה בשם "אלבניה הפרסית". אזרבייג'ן הפרסית שימש לפרסים כבסיס מלחמה נגד הכוזרים, ששלטו על חלקים מאלבניה. לאחר מאבקים בין האימפריה הרוסית לבין הממלכה הפרסית במסגרת מלחמת רוסיה-פרס (1813-1804) על השליטה באזור, נחתם בשנת 1813 הסכם גוליסטן, והמדינה חולקה סופית בין רוסיה ופרס לאורך נהר אראס[1]. תחת שלטונה של האימפריה הרוסית תועשה אזרבייג'ן הרוסית, ואזור העיר באקו היה לאחד מהמקומות הראשונים בעולם שהפיקו בהם נפט, הכלכלה צמחה בד בבד עם הכלכלה הרוסית, ואזרבייג'ן סיפקה לרוסיה נפט גולמי, כימיקלים ומוצרי מזון ויין. משאבים אלה נוצלו ודולדלו אמנם על ידי ברית המועצות, אך גם במאה ה-21 אזרבייג'ן ממלאת תפקיד חשוב באספקת נפט וטקסטיל[1].
המאה ה-20במהלך אפריל-יולי 1918 בבאקו שלטה קומונת באקו שהייתה ממשל סובייטי. לקראת סתיו 1918 ממשל זה הופל ואזרבייג'ן ניצלה את מלחמת האזרחים שבערה ברוסיה, והכריזה עצמאות[4][2]; בכך הייתה לרפובליקה האסלאמית הראשונה בהיסטוריה[2]. אבל כבר שנתיים לאחר מכן, ב-1920 פלש הצבא האדום לאזרבייג'ן וכבשהּ[2], והיא נעשתה חלק מהפדרציה הטראנסקווקזית[1], ובכך הייתה לדרומית שברפובליקות ברית המועצות במערב אסיה[2]. ב-1924 סופח החבל נגורנו קרבאך לרפובליקה האזרית והיא הייתה תחת השלטון האזרי המוסלמי. שלוש הרפובליקות שנכללו ברפובליקה הפדרלית (ארמניה וגאורגיה יחד עם אזרבייג'ן) פוזרו ב-1936, אך נשארו במסגרת אחת[1], ואזרבייג'ן הייתה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האזרית במסגרת ברית המועצות[4]. במלחמת העולם השנייה כשברית המועצות סיפחה את צפון איראן לשליטתה, היה זה הממשל האיראני שגדע באיבם סימנים ראשוניים של תנועת עצמאות אזרית[1]. תחת השלטון הסובייטי הוגבר עוד יותר התיעוש של אזרבייג'ן ונעשתה בה קולקטיביזציה של החקלאות.
עצמאותבשלהי ימי ברית המועצות החלו הארמנים שחיו בחבל נגורנו קרבאך לדרוש להסתפח לארמניה[1], ובשנות ה-90 הביאו דרישותיהם למלחמה. באוקטובר 1991 הכריזה אזרבייג'ן על עצמאותה[1]. ב-1993 התחילה המערכת הפוליטית של אזרבייג'ן להתייצב, עם עלייתו לשלטון של ראש המפלגה הקומוניסטית לשעבר חיידר אלייב. ב-1994 לאחר שהתברר שבים הכספי מצויים מרבצי נפט וגז טבעי עצומים, בשליטת אזרבייג'ן, נחתמו שורה של הסכמים בין מדינות המערב לבין אזרבייג'ן, על עסקה ענקית לפיתוח שדות הנפט והגז והעברתם למערב[1]. ב-1998 אלייב נבחר מחדש לנשיא, במערכת בחירות שהועלו בה חשדות לאי סדרים.
המלחמה עם ארמניהמלחמת נגורנו קרבאך הראשונה פרצה מיד לאחר הכרזת העצמאות של אזרבייג'ן. המלחמה הייתה ארוכה (תחילה פוליטית) נגד ארמניה על השליטה בחבל נגורנו קרבאך. לחימה כוללת התפרצה לקראת סוף החורף של שנת 1992, כאשר ארמניה החליטה לתקוף במפתיע את האזרים. הארמנים כבשו את חבל נגורנו קרבאך, הצבא האזרי שלא היה מוכן למלחמה נסוג. תיווך בינלאומי על ידי קבוצות שונות לא נחל הצלחה ביישוב הסכסוך. באביב 1993 כבשו כוחות ארמנים אזורים מחוץ לחבל עצמו, ובכך הביאו לאיום של התערבות צבאית של מדינות אחרות באזור. בסוף המלחמה היו הארמנים בשליטה מלאה על המובלעת של נגורנו-קרבאך ובנוסף לכך בשטחים שהיוו 9% משטחה המקורי של אזרבייג'ן אשר מחוץ למובלעת. כ-230,000 ארמנים מאזרבייג'ן וכ-800,000 אזרים מארמניה ומנגורנו-קרבאך נעקרו ממקום מושבם עקב המלחמה. המלחמה הסתיימה בניצחון מוחץ של ארמניה, ובמאי 1994 הוכרזה הפסקת אש באזור הודות לתיווך רוסי, כשהחבל נגורנו קרבך מקבל אוטונומיה רחבה. בנוסף, החלו שיחות שלום בתיווכו של "הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה". במלחמה נהרגו כ-35,000 בני אדם משני הצדדים. הארמנים השלימו את ההשתלטות על החבל ב-1994, וכבשו גם אזור חיץ מסביב לו, המהווה כשמונה אחוזים משטח אזרבייג'ן.
ב-2020, התקיימה מלחמת נגורנו קרבאך השנייה שנמשכה בין ספטמבר לנובמבר של אותה השנה והסתיימה בהפסקת אש בתיווך רוסי וניצחון אזרי שכלל כיבוש של שטחים נרחבים בנגורנו קראבך כולל כמעט כל השטחים שנכבשו על ידי הכוחות הארמנים במלחמה הקודמת והקמת מסדרון שיחבר בין חבל נחצ'יבאן האזרי לשאר המדינה, במלחמה נהרגו 6,788 ונפצעו למעלה מעשרת אלפים בני אדם. במלחמה השתמשה אזרבייג'ן רבות בנשק ישראלי.
הלחימה בין המדינות התחדשה בספטמבר 2022. בינואר 2023, ניתקה את קווי האספקה אל חבל נגורנו קרבאך. לאחר תשעה חודשים, פתחה במלחמת נגורנו קרבאך השלישית וכבשה את נגורנו קרבאך. ארמניה לא התערבה בלחימה.
^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 אזרביג'אן, באתר ynet (מאורכב בארכיון האינטרנט) ^ 1 2 3 4 5 שרון קדמי, הרפובליקה האיסלאמית הראשונה בהיסטוריה, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2006] ^ אין קשר למדינת אלבניה באירופה ^ 1 2 אזרבייג'ן באתר "חו"ל"
