על פי המסורת נוסדה הונגריה בידי ארפאד, אשר הוביל בסוף המאה ה-9 את שבטי המדיארים אל תוך מישורי הפרובינקיה הרומאית לשעבר פאנוניה. ממלכת הונגריה נוסדה בשנת 1000 בידי צאצאו של ארפאד אישטוון הראשון (הקדוש). בתחילה נקשרה ההיסטוריה של הונגריה עם זו של פולין ובוהמיה, והשפעה מצד קיסרי האימפריה הרומית הקדושה. הונגריה נחרבה בחלקה במהלך פלישת המונגולים בשנת 1242.

הונגריה הפכה בהדרגה לממלכה גדולה ועצמאית, אשר פיתחה תרבות מרכז אירופית משלה עם קשרים לציוויליזציה המערב-אירופית. מתיאש הוניאדי שלט בהונגריה בין 1458 ל-1490. הוא חיזק את הממלכה ואת השלטון. תחת שלטונו הפכה הונגריה (ובמיוחד אזוריה הצפוניים, המהווים כיום את סלובקיה) למרכז תרבותי ואמנותי אשר הצטרף לפריחה התרבותית של תקופת הרנסאנס.

עצמאותה של הונגריה הסתיימה עם כיבושה בידי הטורקים העות'מאנים. התאריך הסמלי המקובל לכיבוש זה הוא קרב מוהאץ', שהתחולל בשנת 1526, אולם הכיבוש הושלם רק ב-1541, עם כיבוש בודה. החלקים שלא נכבשו סופחו לתחום שלטונו של ארכידוכס אוסטריה או הפכו לנסיכות טרנסילבניה העצמאית למחצה, אשר שימרה אלמנטים מן העצמאות ההונגרית. לאחר 160 שנות כיבוש טורקי שחררו הכוחות האוסטריים את כל שטחי הונגריה שהיו תחת כיבוש טורקי. בשנת 1686 שוחררה בודה בידי צבאות הליגה הקדושה. ב-1714 שוחררו אחרוני השטחים שהיו תחת שלטון העות'מאנים.

האוסטרים, תחת שלטון בית הבסבורג, ניהלו אחר כך מאבקים נגד הכוחות ההונגריים ששאפו להקים ממלכה עצמאית. בשנים 1704 עד 1711 ניסו ההונגרים בהנהגת פרנץ ראקוצי להגיע לעצמאות, אך הובסו. מרד נוסף בשנת 1848, בעת אביב העמים, בהנהגתו של לאיוש קושוט נכשל אף הוא, לאחר שהצאר הרוסי נזעק לעזרת קיסר אוסטריה וסייע בדיכויו.

לאחר תבוסות האימפריה האוסטרית במלחמות באיטליה ונגד פרוסיה בשנות השישים של המאה התשע עשרה, הצליחו ההונגרים לקבל אוטונומיה במסגרת האימפריה האוסטרו-הונגרית, אשר החזיקה מעמד עד לתבוסתה במלחמת העולם הראשונה בשנת 1918. בסיום המלחמה נפרדו אוסטריה והונגריה ב-31 באוקטובר 1918.

בתום המלחמה עמד בראש המדינה מיהאי קארואי, שביקש לשקם את הונגריה בתנאי תוהו ובוהו בלתי אפשריים. במרץ 1919 השתלטו הקומוניסטים על הונגריה, בהנהגתו של עיתונאי יהודי בשם בלה קון. ממשלת "רפובליקת המועצות" של קון לא האריכה ימים. ביוזמת ברית "מדינות ההסכמה", כבשו הכוחות הצבאיים הרומניים את בודפשט ומסרו את המדינה לידי "הצבא הלבן" הימני בהנהגת האדמירל מיקלוש הורטי. בינואר 1920 נערכו בחירות, ובעקבותיהן הוכרז הורטי כעוצר הממלכה. ב-4 ביוני 1920 נקרעו חלקים גדולים מהונגריה בחוזה טריאנון. הונגריה איבדה שני שלישים משטחה ושיעור דומה מאוכלוסייתה לטובת צ'כוסלובקיה, יוגוסלביה ורומניה. נתח קטן משטחה אף הועבר לאוסטריה. הסכם טריאנון נחשב בדעת הקהל ההונגרית לאסון לאומי. הוא הביא לתחושת השפלה להתגברותם של יסודות לאומניים בחברה ההונגרית. הורטי הזדהה במידה רבה עם מגמות אלה, אם כי לרוב התנער ממהלכים קיצוניים. הוא שלט כדיקטטור כמעט עד לסיומה של מלחמת העולם השנייה, תוך שמירה על חירויות פוליטיות מוגדרות.

במטרה להחזיר לארצו את השטחים שאבדו, כרת הורטי ברית עם אדולף היטלר בשנות השלושים. היטלר סייע להונגריה לקבל חלק מהשטחים שנמסרו לשכנותיה צ'כוסלובקיה, רומניה ויוגוסלביה, אך דרש שהונגריה תצטרף למלחמה בברית המועצות לצדו. במרץ 1944, כאשר נראה היה כי הורטי פועל להוצאתה של הונגריה מן המלחמה, כבשו צבאות גרמניה את הונגריה ב־19 במרץ 1944. אירוע זה הביא לשילוחם לאושוויץ ולמותם של למעלה מארבע מאות אלף יהודים בחודשים אפריל עד יולי 1944 בשואת יהודי הונגריה. באוקטובר 1944 הדיחה גרמניה את הורטי והעלתה לשלטון בהונגריה את פרנץ סלשי, המנהיג הקיצוני של המפלגה הפרו-נאצית "צלב החץ". הורטי נשלח למעצר בגרמניה. סלשי המשיך במלחמת חורמה נגד הרוסים, תוך שהוא טובח ביהודים שנותרו בחיים ובצוענים, עד לכיבוש כל הונגריה על ידי כוחות ברית המועצות יחד עם הצבא הרומני, בחודש אפריל 1945. לאחר המלחמה נתפס סלשי והוצא להורג עם עוד כמה ממנהיגי 'צלב החץ'.

עם סיומה של מלחמת העולם השנייה נכנסה הונגריה לשליטת ברית המועצות, והפכה לאחת ממדינות הגוש המזרחי, תחת הנהגתו של מתיאש ראקושי ואחרים. ב-1946 בוטלה המלוכה והונגריה הוכרזה "רפובליקה עממית".

ב-1953 התמנה אימרה נאג' לראשות הממשלה. נאג' הוביל רפורמות שהעלו את רמת החיים ואיפשר הקמת משקים פרטיים. הוא אולץ להתפטר מתפקידו עקב היותו מתון וליברלי ועורר מורת רוח במוסקבה. ההמונים בהונגריה, שקיוו שהרפורמות ישימו קץ לדיכוי הפוליטי ויאפשרו משטר בעל מאפיינים יותר דמוקרטיים, לא היו מוכנים לחזור לאחור, ויצאו לרחובות כדי להתנגד לעריצות.

ההונגרים, ששנאו את צבא הכיבוש הסובייטי, ראו בכך שעת כושר, ובסוף 1956 פרץ המרד ההונגרי, אולם אז הוחזר נאג' לתפקידו והמהומות שככו. למורת רוחו של המשטר במוסקבה, נסחף נאג' אחרי הלחץ המהפכני ברחוב והצהיר כי בכוונתו לכונן משטר רב-מפלגתי ולפרוש מברית ורשה. כתוצאה, שיגרה ברית המועצות כוחות צבא וכבשה את עיר הבירה. אלפים נהרגו או נמלטו, נאג' הוצא להורג, והונגריה חזרה לחסותה המלאה של ברית המועצות.

בין 1956 ל-1988 הונהגה הונגריה בידי יאנוש קאדאר, שהכניס בסוף שלטונו רפורמות מוגבלות מסוימות בכלכלה והרחיב במידת מה את חירויות הפרט. במדיניות החוץ מפלגת הפועלים שבהנהגתו המשיכה להיות נאמנה לקו הסובייטי.

במהלך הרפורמות שהנהיג מיכאיל גורבצ'וב בברית המועצות בשנות השמונים הפכה הונגריה למנהיגת התנועה שקראה לפירוק ברית ורשה ועברה למשטר דמוקרטי ולכלכלת שוק. בשנים 1989–2012 המדינה קראה לעצמה "הרפובליקה ההונגרית" והחל משנת 2012 פשוט "הונגריה". לאחר התפרקות ברית המועצות בשנת 1991, הידקה הונגריה את קשריה עם אירופה המערבית, והצטרפה לברית נאט"ו בשנת 1999 ולאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004.

ב-2006 פרצו מהומות במדינה בעקבות נאום מוקלט של ראש הממשלה פרנץ ג'יורצ'אן שבו התוודה כי מפלגתו שיקרה לבוחרים.[1] ב-2010 עלתה לשלטון מפלגת פידס בראשותו של ויקטור אורבן. בעשור השני של המאה ה-21 ביצע ראש הממשלה ויקטור אורבן מספר מהלכים שחיזקו את המשילות ושצמצמו באופן מכוון מאפיינים של דמוקרטיה ליברלית. אורבן העיד של שלטונו שהוא שואף לבסס בהונגריה "דמוקרטיה לא ליברלית, המבוססת על יסודות לאומיים"[2].

ב-30 במרץ 2020, עקב מגפת הקורונה, הונגריה הוכרזה תחת מצב חירום, שבמהלכו שלט אורבן בהונגריה מתוקף צווים אשר יכול היה להוציא ללא צורך באישור או דיון. החוק איפשר לאורבן להאריך את מצב החירום לפי שיקול דעתו.[3] גורמים שונים הטילו ספק באפקטיביות המנגנונים הדמוקרטיים בהונגריה ערב מצב החירום, והאיחוד האירופי האשים את אורבן בשחיקת שלטון החוק והאיזונים והבלמים תחת שלטונו.[4][3] על רקע נסיבות אלו ארגון זכויות האדם Freedom House שינה את הגדרת הונגריה בדו"ח השנתי שלו מדמוקרטיה ל"משטר כלאיים".[5] ב-16 ביוני 2020, בוטל מצב החירום אך אושר חוק חדש שמאפשר להשיב אותו בקלות.[6] מצב החירום הוארך מספר פעמים מנובמבר 2020 ליוני 2022.[7] הביקורת באיחוד האירופי נמשכה והפרלמנט האירופי הצהיר כי הונגריה לא יכולה להיחשב כדמוקרטיה מלאה, אלא כאוטוקרטיה אלקטורלית.[8][9]

^ סוכנויות הידיעות, הונגריה: השקט חוזר, הסערה הפוליטית נמשכת, באתר ynet, 21 בספטמבר 2006 ^ מערכת שקוף, כך חיסל אורבן את הדמוקרטיה הליברלית ההונגרית, באתר "שקוף", 6 בינואר 2020 ^ 1 2 סוכנויות הידיעות, מצב חירום ללא הגבלה: ר"מ הונגריה מתחזק בחסות הקורונה, באתר ynet, 30 במרץ 2020 ^ רויטרס‏, בלי פרלמנט, דרך צווים: אורבן קיבל סמכויות בלתי-מוגבלות בחסות הקורונה, באתר וואלה!‏, 30 במרץ 2020 ^ סוכנויות הידיעות‏, דוח בארה"ב: הונגריה חדלה מלהיות דמוקרטיה, באתר וואלה!‏, 6 במאי 2020 ^   הפרלמנט ההונגרי ביטל את תקנות החירום. סמכויותיו הגדולות של אורבן עשויות להישאר, באתר הארץ, 16 ביוני 2020 ^ Hungary: Freedom in the World 2022 Country Report, Freedom House (באנגלית) ^ הפרלמנט האירופי: "הונגריה איננה עוד דמוקרטיה מלאה", באתר בחדרי חרדים ^ אורי פסובסקי, ‏מומחית למשפט חוקתי מזהירה: זה העתיד שאליו צועדת ישראל, באתר גלובס, 27 בינואר 2023