ברברים (קבוצה אתנית)

בֶּרְבֵּרִים (בברברית: 'Imazighen/Imaziɣen ⵉⵎⴰⵣⵉⵖⴻⵏ) הם תושביה הקדומים ביותר של צפון אפריקה, נקראים "אימאזיע'ן" ("בני חורין") בשפה התאמאזיע'ת. הם מאכלסים את האדמות שבין מדבר סהרה לים התיכון ובין מצרים לאוקיינוס האטלנטי. הברברים מהווים מרכיב משמעותי באוכלוסיות לוב, אלג'יריה ומרוקו. להוציא את שבט הטוארג, הברברים הם, מבחינה מסורתית, חוואים החיים במבנה שבטי רופף בכפרים עצמאים עם תעשיות מקומיות.

הברברים הם מוסלמים סונים מאז הכיבוש הערבי. לשונותיהם הילידיות שייכות לקבוצת השפות הברבריות של משפחת השפות האפרו אסיאתיות, אך רוב הברברים דוברים גם ניבים מקומיים של ערבית, בהתאם לאזור...הצג את ההמשך

בֶּרְבֵּרִים (בברברית: 'Imazighen/Imaziɣen ⵉⵎⴰⵣⵉⵖⴻⵏ) הם תושביה הקדומים ביותר של צפון אפריקה, נקראים "אימאזיע'ן" ("בני חורין") בשפה התאמאזיע'ת. הם מאכלסים את האדמות שבין מדבר סהרה לים התיכון ובין מצרים לאוקיינוס האטלנטי. הברברים מהווים מרכיב משמעותי באוכלוסיות לוב, אלג'יריה ומרוקו. להוציא את שבט הטוארג, הברברים הם, מבחינה מסורתית, חוואים החיים במבנה שבטי רופף בכפרים עצמאים עם תעשיות מקומיות.

הברברים הם מוסלמים סונים מאז הכיבוש הערבי. לשונותיהם הילידיות שייכות לקבוצת השפות הברבריות של משפחת השפות האפרו אסיאתיות, אך רוב הברברים דוברים גם ניבים מקומיים של ערבית, בהתאם לאזור בו הם חיים. למרות היסטוריה של כיבושים שמרו הברברים על אחידות תרבותית. תרבותם מתוארכת לפי ציורים מצריים כקדומה לשנת 2400 לפני הספירה. עד לכיבושם בידי הערבים המוסלמים במאה ה-7 החזיקו הברברים באמונות שונות: חלק היו פוליתאיסטים, חלק נוצרים וחלק בעלי אמונות ודתות מקומיות.

הברברים התאסלמו תחת שלטון הערבים ונטלו חלק בכיבוש ספרד. עם זאת, התמרדו הברברים פעם אחר פעם נגד הערבים. בתקופת הח'ליף האומיי הישאם (724–743), מרדו הברברים בח'ליפות, כיוון שלמרות השתתפותם במלחמות ולמרות היותם מוסלמים נאמנים, היה עליהם להעלות מס כמו נתינים. הברברים המורדים אימצו את תורת הח'וארג' ופרקו מעליהם את עול השלטון האומיי. הם הקימו מדינה עצמאית בתאהירת שבצפון אלג'יריה, שהתקיימה בין השנים 776–909.

הברברים תמכו בשושלת האידריסית, שושלת שיעית מזרם הזידים, ששלטה במרוקו בין השנים 780–975 והקימה את העיר פאס. במאה התשיעית לספירה תמכו בשושלת הפאטמית בכיבושה את צפון אפריקה. לאחר שהשושלת הפאטימית נסוגה למצרים, נקלעו השבטים הברברים השונים בצפון אפריקה למלחמות שנמשכו עד עליית השושלות הברבריות אל-מוראביטון ואל-מוואחידון. שושלות אלו הצליחו להדוף את ניסיונות הנוצרים לכבוש מחדש את ספרד במהלך המאה ה-13. ההיסטוריון המוסלמי אבן חַ'לדוּן (תוניס, 1332–1406), חיבר ספר היסטוריה עולמית והקדיש חלק ניכר ממנו לתולדות הברברים באזור המגרב.

עם התפוררות השושלות הברבריות של ימי הביניים, נטמעו חלק מהברברים שחיו באזורים עירוניים בחברה הערבית, בעוד שהברברים שחיו באזורים ההרריים שימרו את מסורותיהם. כשהצרפתים והספרדים כבשו את רוב צפון אפריקה היו אלו הברברים מהרמות שהפגינו את ההתנגדות העזה והיעילה ביותר. בתקופה המודרנית סייעו הברברים (במיוחד אלו מקביליה) לגרש את הצרפתים מאלג'יריה ובמלחמת העולם השנייה היו אלה הברברים שהפעילו את ההתנגדות המחתרתית העזה ביותר למשטר וישי, בין השאר תוך ניצול אזור המחיה שלהם בהרי האטלס, שהיה מרוחק והיה קל להסתתר בו. לעיתים גוברת המתיחות ביחסים בין ברברים לערבים, במיוחד באלג'יריה בה מרדו הברברים בשלטון הערבי בשנים 1963–1965 והפגינו במחאה על אפלייתם לרעה. הפגנות סוערות התרחשו גם לאחר הירצחו של לונס מאטוב, רצח בו הואשם הממשל האלג'יראי.

בתחילת המאה ה-21 חיים הברברים בכל מדינות צפון אפריקה, עם פזורה משמעותית במדינות אירופה.