कोणार्क सूर्य मंदिर

( מקדש השמש בקונארק )

מקדש השמש בקונארק (באורייה: କୋଣାର୍କ ସୂର୍ଯ୍ୟ ମନ୍ଦିର) הוא מקדש מהמאה ה-13 לספירה (שנת 1250) בקונארק , כ-35 קילומטרים צפונית-מזרחית לפורי על קו החוף של אודישה בהודו. המקדש מיוחס למלך נראסימאדבה הראשון משושלת גנגה המזרחית בסביבות 1250 לספירה.

המבנה מוקדש לאל השמש ההינדי סוריה, ומה שנותר ממתחם המקדש נראה כמרכבה בגובה 30 מטר עם גלגלים וסוסים עצומים, כולם מגולפים באבן. במקור היה גובהו של המקדש מעל ל-60 מטרים, אבל רוב המקדש נהרס, בפרט מגדל השיקרה הגדול מעל קודש הקודשים. בתקופה מסוימת הוא היה הרבה יותר גבוה מהמנדפה שנותרה. המבנים והאלמנטים ששרדו מפורסמים בזכות יצירות האומנות המורכבות שלהם, האיקונוגרפיה והנושאים שלהן, כולל סצנות קאמה (תשוקה) ומאיתונה ארוטיות. המקדש, הקרוי גם "סוריה דוולייה", הוא דוגמה קלאסית של סגנון אדריכלות של אודישה המכונה אדריכלות קלינגה .

הסיבה להרס מקדש קונארק אינה ברורה ועדיין נותרה מקור למחלוקת. התאוריות נעות בין נזק טבעי לחורבן מכוון של המקדש במהלך מסעות הכיבושים של צבאות מוסלמים שהתרחשו מספר פעמים בין המאות ה-15 וה-17. מקדש זה נקרא בדי...הצג את ההמשך

מקדש השמש בקונארק (באורייה: କୋଣାର୍କ ସୂର୍ଯ୍ୟ ମନ୍ଦିର) הוא מקדש מהמאה ה-13 לספירה (שנת 1250) בקונארק , כ-35 קילומטרים צפונית-מזרחית לפורי על קו החוף של אודישה בהודו. המקדש מיוחס למלך נראסימאדבה הראשון משושלת גנגה המזרחית בסביבות 1250 לספירה.

המבנה מוקדש לאל השמש ההינדי סוריה, ומה שנותר ממתחם המקדש נראה כמרכבה בגובה 30 מטר עם גלגלים וסוסים עצומים, כולם מגולפים באבן. במקור היה גובהו של המקדש מעל ל-60 מטרים, אבל רוב המקדש נהרס, בפרט מגדל השיקרה הגדול מעל קודש הקודשים. בתקופה מסוימת הוא היה הרבה יותר גבוה מהמנדפה שנותרה. המבנים והאלמנטים ששרדו מפורסמים בזכות יצירות האומנות המורכבות שלהם, האיקונוגרפיה והנושאים שלהן, כולל סצנות קאמה (תשוקה) ומאיתונה ארוטיות. המקדש, הקרוי גם "סוריה דוולייה", הוא דוגמה קלאסית של סגנון אדריכלות של אודישה המכונה אדריכלות קלינגה .

הסיבה להרס מקדש קונארק אינה ברורה ועדיין נותרה מקור למחלוקת. התאוריות נעות בין נזק טבעי לחורבן מכוון של המקדש במהלך מסעות הכיבושים של צבאות מוסלמים שהתרחשו מספר פעמים בין המאות ה-15 וה-17. מקדש זה נקרא בדיווחים של המלחים האירופאים "הפגודה השחורה" כבר בשנת 1676 מכיוון שנראה כמגדל רב מפלסי גדול שנראה שחור. באופן דומה, נקרא מקדש ג'אגנאת בפורי "הפגודה הלבנה". שני המקדשים שימשו כנקודות ציון חשובות עבור המלחים במפרץ בנגל. המקדש שקיים היום שוחזר בחלקו על ידי מאמצי השימור של צוותים ארכאולוגיים מתקופת הודו תחת שלטון בריטניה. האתר הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 1984, הוא נותר אתר עלייה לרגל גדול עבור ההינדים, שמתכנסים כאן מדי שנה לקראת "צ'נדרבהאגה מלה" בסביבות חודש פברואר.

תבליט של פרט ממקדש השמש בקונארק מאויר בצד האחורי של שטר של 10 רופי הודי כדי לסמן את חשיבותו למורשת התרבות ההודית.

טקסטים קדומים על האל סוריה

המזמורים הוודים העתיקים ביותר ששרדו, כמו פיוט 1.115 של הריג ודה, מזכירים את סוריה ביראת כבוד מיוחדת ל"שמש העולה" וסמליותו כמגרש החושך, וכמי שמעצים ידע, הטוב וכל החיים.[1] עם זאת, ההתייחסות לאל היא תלוית הקשר. בחלק מהפיוטים המילה סוריה פירושה פשוט שמש כאובייקט דומם, אבן או אבן חן בשמיים (מזמורים מספר 5.47, 6.51 ו-7.63), ואילו באחרים הכוונה היא לאל המגלם את השמש.[1][2] בטקסטים הוודים, סוריה הוא אחד מכמה שילושים יחד עם אגני ויחד עם ואיו או אינדרה, המוצגים כאייקון מקביל והיבט של המושג המטאפיזי ההינדי הנקרא ברהמן.[3]

בשכבת ברהמנה (אנ') בספרות הוודית מופיע סוריה עם אגני (אל האש) באותם מזמורים. סוריה נערץ בשל היום ואגני על תפקידו במהלך הלילה. על פי קפילה וטסיאיאן, הרעיון של מערכת יחסים בין סוריה לאגני מתפתח, ובספרות מאוחרת יותר מתואר סוריה כאגני המייצג את העיקרון הראשון ואת זרע היקום. בשכבת הברהמנה של הוודות, ובאופנישדות סוריה קשור במפורש לכוח הראייה, ולתפיסה ויזואלית וידע. לאחר מכן הוא הופנם ונאמר שהוא העין, שכן חכמי הינדו קדומים הציעו לנטוש טקסים חיצוניים לאלים לטובת הגיגים פנימיים ומדיטציה של האלים בפנים, במסעו של האדם למימוש האטמן (נשמה, עצמי).

אפוס המהאבהארטה פותח את הפרק על סוריה בכך שהוא מכנה אותו ביראת כבוד "עין היקום, נשמת כל הקיום, מקור כל החיים, מטרת הסמכיאס והיוגיס, וסמל החופש והשחרור רוחני". במאהבהארטה, קרנה הוא בנו של סוריה ונסיכה לא נשואה בשם קונטי. האפוס מתאר את חייה הקשים של קונטי כאם לא נשואה, וכיצד נאלצה לנטוש את קרנה, מה שציער אותה כל חייה. קרנה התינוק הנטוש התגלה, אומץ, וגדל והפך לאחת הדמויות המרכזיות בקרב קורוקשתרה (אנ') שם הוא נלחם באחיו למחצה.

קונארק בטקסטים הקדומים

קונארק, המכונה בטקסטים הודים גם בשם קאינאפרה (Kainapara), היה נמל מסחר משמעותי במאות הראשונות לספירה.[4] מקדש קונארק הנוכחי מתוארך למאה ה-13, אם כי עדויות מצביעות על כך שמקדש שמש נבנה באזור קונארק לפחות במאה ה-9.[5] כמה פוראניים (אנ')[א] מזכירות מרכזי פולחן לסוריה במונדירה, שאולי היו השם הקודם עבור קונארק, קלפריה (מתורה) ומולטן (כיום בפקיסטן). הצליין הבודהיסטי הסיני והנוסע שׂוֵאנְדְזָאנְג (אנ') מזכיר עיר נמל באודישה בשם צ'ריטרה. הוא מתאר את העיר כמשגשגת, עם חמישה מנזרים ו"מגדלים רבי קומות גבוהים מאוד ומגולפים בדמויות קדושות שעשויות להפליא". כיוון שביקר בהודו במאה השביעית, לא ייתכן שהתייחס למקדש של המאה ה-13, אך מתיאורו עולה כי בקונארק או בעיר נמל אחרת באודישה היו כבר מבנים נישאים עם פסלים.

לדברי מדאלה פנג'י, היה בתקופה מסוימת מקדש נוסף באזור שנבנה על ידי פונדארה קסארי. ייתכן שהוא היה פורנג'איה, שליט שושלת סומאוואסמי מהמאה ה-7.[6]

בנייה

המקדש הנוכחי מיוחס לנראסימאדבה הראשון משושלת גנגה המזרחית, שלט 1238–1264 לספירה. זהו אחד המקדשים ההינדים הבודדים שרשומות התכנון והבנייה שלו שנכתבו בסנסקריט בכתב אודיה נשמרו בצורת כתבי יד של עלי דקל שהתגלו בכפר בשנות השישים ותורגמו לאחר מכן. המקדש היה בחסות המלך, ועל בנייתו פיקח סיווה סמנטאראיה מהפאטרה. הוא נבנה ליד מקדש סוריה העתיק. הפסל בקודש הקודשים של המקדש הישן הוקדש מחדש ושולב במקדש החדש והגדול יותר. כרונולוגיה זו של התפתחות אתר המקדש נתמכת על ידי כתובות רבות של לוחות נחושת מהתקופה בה מכונה מקדש קונארק "הקוטג' הגדול".

לדברי ג'יימס הארלה, המקדש כפי שנבנה במאה ה-13 הורכב משני מבנים עיקריים, המנדפה של המחול והמקדש הגדול (דאול). המנדפה הקטנה יותר היא המבנה ששרד; הדאול הגדול קרס מתישהו בסוף המאה ה-16 או אחריו. לטענת הארלה, המקדש המקורי "בוודאי עמד לגובה של כ-69 מטרים", אך נותרו רק חלקים מקירותיו ועיצוביו הדקורטיביים.

נזקים והרס  הדפס אבן מתוך ספרו של האדריכל ג'יימס פרגוסון "אדריכלות עתיקה בהינדוסטן" (1847) המציג חלק מהמגדל הראשי שעדיין עומד.

המקדש היה הרוס לפני שיקומו. השערות באשר לסיבת הרס המקדש מועלות חדשות לבקרים. תאוריות מוקדמות הצהירו כי המקדש מעולם לא הושלם והתמוטט במהלך הבנייה. הדבר מנוגד לראיות טקסטואליות ולראיות מכתובות. נראה שכתובת לוחית הנחושת של קנדולי משנת 1384 לספירה מתקופת נראסימה הרביעי מעידה על כך שלא רק שהמקדש הושלם, אלא שהיה אתר פולחן פעיל. כתובת אחרת קובעת כי אלות שונות במקדש הוקדשו, מה שמרמז שבניית המקדש הושלמה.[7] מקור טקסטואלי שאינו הינדי, הטקסט "עין-אי-אכברי" מתקופת אכבר מאת עבדול פאזל המתוארך למאה ה-16, מזכיר את מקדש קונארק ומתאר אותו כאתר משגשג עם מקדש שגרם למבקרים "תדהמה מהמראה", ללא אזכור של חורבות.[7] כעבור 200 שנה, בתקופת שלטון האימפריה המראטהית באודישה במאה ה-18, מצא אדם קדוש את המקדש נטוש ומכוסה בצמחייה. שליטי האימפריה העבירו את "ארונה סטמב" (עמוד עם ארונה, הרכב של סוריה, היושב עליו) לכניסה לשער האריות של מקדש ג'אגנאת בפורי.

טקסטים מהמאה ה-19 אכן מזכירים חורבות, מה שאומר שהמקדש ניזוק בכוונה או מסיבות טבעיות מתישהו בין השנים 1556 ל-1800. תאוריית הנזק בכוונה נתמכת על ידי דיווחים מתקופת האימפריה המוגולית המזכירים את הפולש המוסלמי קלפהאד שתקף והשמיד את מקדש ג'אגנאת בפורי ואת מקדש קונארק.[8] טקסטים אחרים קובעים כי המקדש נבזז מספר פעמים על ידי צבאות מוסלמים בין המאות ה-15 וה-17. טקסטים אסלאמיים המתארים את פשיטות קלפהאד מזכירים את הניסיון הראשון של צבאו להרוס את המקדש בשנת 1565, אך הם נכשלו. הם גרמו נזק קל בלבד ולקחו את קישוט הנחושת דמוי הכד שעל גגו.

כאשר עוברים תשעה גרמי מדרגות, מופיעה חצר מרווחת ובה קשת אבן גדולה שעליה חצובה השמש וכוכבי לכת אחרים. מסביבם מגוון מאמינים מכל מעמד, כל אחד בדרכו עם ראש מורכן, עומד, יושב, משתטח, צוחק, בוכה, אבוד בתדהמה או בתשומת לב נלהבת, ואחריהם מוזיקאים מגוונים ובעלי חיים מוזרים שמעולם לא היו קיימים אלא בדמיון.

"עין-אי-אכברי" מתקופת אכבר מאת עבדול פאזל.[9]

הטקסט ההינדי מדלה פנג'י (Madala Panji) והמסורת האזורית קובעים כי קלפהאד תקף שוב ופגע במקדש בשנת 1568. לאחר שמקדש השמש הפסיק למשוך מאמינים, הוא ננטש, ונשאר להיבלע על ידי יערות צפופים במשך שנים.[8]

תאוריית הנזקים הטבעיים נתמכת על ידי קרבת המקדש לחוף והמונסונים באזור שעלולים לגרום נזק. על פי ספר ההיסטוריה של NCERT, השיקרה (המגדל) של המקדש הגיעה עד לגובה של 70 מטרים, מה שהוכח ככבד מדי לאתר והיא התמוטטה במאה התשע עשרה.[10] עם זאת, קיומם של מקדשי אבן סמוכים באזור אודישה שנבנו קודם לכן ועמדו ללא נזק מעורר ספקות לגבי תאוריה זו. לדברי פ. פאריה (P. Parya), מספר הטבעות של גידול אזוב וחזזית שנמצא על הריסות האבן מעיד על הנזק שאירע מתישהו בסביבות שנות ה-70 של המאה ה-16, אך גישה זו אינה מצביעה מדוע או על ידי מי.[7]

לדברי תומאס דונלדסון, העדויות מצביעות על כך שניתן לתארך את הנזק ומצבו ההרוס של המקדש בין סוף המאה ה-16 לתחילת המאה ה-17 מתוך תיעודים של סקרים ותיקונים שנמצאו בטקסטים של תחילת המאה ה-17. אלה גם מתעדים שהמקדש נשאר מקום פולחן בתחילת המאה ה-17. רישומים אלה אינם מציינים אם החורבות שימשו את המאמינים להתאסף ולערוך פולחן, או שחלק מהמקדש הפגוע עדיין היה בשימוש למטרה אחרת.

ארונה סטמב

ברבע האחרון של המאה ה-18 הוסר העמוד "ארונה סטמב" (עמוד ארונה) מהכניסה למקדש קונארק והוצב ב"סינגה-דווארה" (שער האריות) של מקדש ג'אגנאת בפורי על ידי נזיר מהאימפריה המראטהית בשם גוסוויין (או גוסוואמי).[11][12] העמוד, העשוי כלוריט מונוליתי, גובהו 10.26 מטרים והוא מוקדש לארונה, הרכב שנוהג במרכבתו של אל השמש.[12]

מאמצי שימור  ציור בצבעי מים של שני קצינים אירופיים עם כלב החוקרים את פנים המקדש, 1812

בשנת 1803 ביקשה החברה הימית של הודו המזרחית (East India Marine Society, ארגון מחקר וחינוך אמריקני) מהמושל הכללי של בנגל לבצע מאמצי שימור. עם זאת, אמצעי השימור היחיד שהופעל אז היה לאסור הסרה נוספת של אבנים מהאתר. מכיוון שהיה חסר תמיכה מבנית, החלק האחרון של המגדל הראשי שעדיין עמד, קטע מעוקל ושבור קטן, קרס בשנת 1848.[13]

הראג'ה של ח'ורדה, שהייתה לו סמכות שיפוט על אזור זה בתחילת המאה ה-19, הסיר כמה אבנים ופסלים לשימוש במקדש שבנה בפורי. כמה שערים וכמה פסלים נהרסו בתהליך.[9] בשנת 1838 ביקשה החברה האסיאתית של בנגל (Asiatic Society of Bengal) לבצע מאמצי שימור, אך הבקשות נדחו, ורק הופעלו אמצעים למניעת ונדליזם.[13]

בשנת 1859 הציעה האגודה האסיאתית של בנגל להעביר ארכיטרב של מקדש קונארק המתאר את הנאווה-גרייה (אנ')[ב] למוזיאון ההודי בכלכותה, ובשנת 1867 ניסתה לבצע הצעה זו. ניסיון זה נזנח כיוון שנגמרו הכספים.[13] בשנת 1894 הועברו 13 פסלים למוזיאון ההודי. האוכלוסייה ההינדית המקומית התנגדה לפגיעה נוספת והסרה של הריסות המקדש. הממשלה הוציאה צווים לכבד את התחושות המקומיות.[13] בשנת 1903, כאשר בוצעה חפירה גדולה בקרבת מקום, הורה מושל בנגל, ג'. א. בורדילון, לאטום את המקדש ולמלא אותו בחול כדי למנוע את התמוטטות הג'גאמוהנה.[14] עד שנת 1905 תוקנו המוקאסלה והנטא מנדירה.[13]

 חזיון אורקולי במקדש קונארק

בשנת 1906 נשתלו עצי קזוארינה וקלופילום אינפילום (Calophyllum inophyllum) מול הים כדי לספק חיץ נגד הרוחות שהסיעו חול לאתר.[13] בשנת 1909 נתגלה מקדש מאיאדווי תוך הסרת חול ופסולת.[13] המקדש קיבל מעמד של אתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1984.[15]

^ 1 2 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Dalal2010p399 ^ Arthur Anthony Macdonell (1996). Vedic Mythology. Motilal Banarsidass. pp. 30–31. ISBN 978-81-208-1113-3. ^ Jan Gonda (1969), The Hindu Trinity, Anthropos, Bd. 63/64, H. 1/2, (1968/1969), pages 216, 219 with footnote 51, 212–226 ^ Helaine Selin (2008). Encyclopaedia of the History of Science, Technology, and Medicine in Non-Western Cultures. Springer. p. 1731. ISBN 978-1-4020-4559-2. נבדק ב-2 באוגוסט 2013. {{cite book}}: (עזרה) ^ Linda Kay Davidson; David Martin Gitlitz (1 בינואר 2002). Pilgrimage: From the Ganges to Graceland : an Encyclopedia. ABC-CLIO. p. 318. ISBN 978-1-57607-004-8. נבדק ב-27 ביולי 2013. {{cite book}}: (עזרה) ^ Konarak – Sun Temple – Introduction ^ 1 2 3 Konarak – Sun Temple – Conservation ^ 1 2 Mahendra Narayan Behera (2003). Brownstudy on Heathenland: A Book on Indology. University Press of America. pp. 146–147. ISBN 978-0-7618-2652-1. ^ 1 2 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Ramaswami1971p161 ^ "temple architecture and sculpture" (PDF). ^ Narayan Miśra (1 בינואר 2007). Annals and Antiquities of the Temple of Jagannātha. Sarup & Sons. p. 19. ISBN 978-81-7625-747-3. {{cite book}}: (עזרה) ^ 1 2 Prajna Paramita Behera (ביוני 2004). "The Pillars of Homage toLord Jagannatha" (PDF). Orissa Review. Government of Odisha. אורכב מ-המקור (PDF) ב-22 בפברואר 2014. {{cite journal}}: (עזרה) ^ 1 2 3 4 5 6 7 "Konark Conservation". Government of Odisha. אורכב מ-המקור ב-8 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה) ^ Sandeep Mishra (10 ביולי 2010). "The Sun Temple of Orissa". The Times of India. אורכב מ-המקור ב-30 בדצמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה) ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם unesco


שגיאת ציטוט: נראה כי בדף קיימות תבניות "ביאור" אך לא תבנית "ביאורים" להצגתן.

Photographies by:
http://en.wikipedia.org/wiki/User_talk:Vinayreddym - Public domain
Subhrajyoti07 - CC BY-SA 4.0
Statistics: Position
260
Statistics: Rank
266772

הוספת תגובה חדשה

Esta pregunta es para comprobar si usted es un visitante humano y prevenir envíos de spam automatizado.

אבטחה
154782936Click/tap this sequence: 8857

Google street view

Where can you sleep near מקדש השמש בקונארק ?

Booking.com
487.358 visits in total, 9.187 Points of interest, 404 יעדים, 43 visits today.